|
מעוז אביב - זיכרונות ממלחמת יוה"כ
|
|
הרגשנו הכי בטוחים בעולם * הרי כל האנשים האלה סביבנו מגנים עלינו * ויש לנו את הצבא החזק והמוסרי בעולם, וה'קודקודים' האלו הלא יודעים הכי טוב מה נכון למדינה שלנו
|
|
|
|
|
'מוכרחים להיות שמח'
|
|
הפועלים הצעירים שכוחותיהם לא עמדו להם והם חזרו לאירופה, כמעט תמיד בשקט, בצנעה, בהסתר ומתוך בושה * שלא לחשוף את חולשתם, שלא להודות בציבור שהם הרימו ידיים
|
|
|
|
|
תעשו לעצמכם שנה טובה
|
|
שנקום כל בוקר ונרגיש שאנחנו תורמים לעצמנו ולאחרים. נוקיר את העושר התרבותי, האנושי שיש בחיינו, נודה כל יום על הכישרונות שבורכנו בהם ועל החרות שלנו
|
|
|
|
|
פועלת בתל אביב הקטנה
|
|
כמה הייתי זקוקה לחיבוק של אמא, למרק החם שהיא בישלה באהבה כל כך גדולה, ולחום הבית * נזכרתי בגעגועים במשפחתי האהובה
|
|
|
|
|
העיקר לעבוד
|
|
אני לא יודעת אם הרגשתם פעם מהו רעב, כשהבטן מקרקרת ואין אוכל, אין כסף * זאת ההרגשה הכי איומה שבן אדם יכול לחוות, זו קרקעית התהום
|
|
|
|
|
בעקבות סבתי
|
|
סבתי נפצעה קשה מאוד אך שרדה * בעיתונים בארץ דווח שהיא נפטרה, אך למרבה המזל זה לא קרה, אחרת לא הייתי כאן והשורות הללו לא היו נכתבות
|
|
|
|
|
התמונה
|
|
בתוך הבית, על הקיר, הייתה תמונה גדולה ויפהפייה שלא יכולתי להתיק ממנה את העיניים * היה זה ציור פסטורלי של טירה מפוארת על גדות אגם
|
|
|
|
|
טיול בת מצווה
|
|
היא הסתובבה ומצאה את עצמה עומדת מול אישה שנראתה כבת גילה * אישה נאה ואלגנטית שהמשיכה בשטף הדיבור בשיחתה עם המוכרת הצעירה * רוזה אינה נוהגת לשוחח עם זרים, ובוודאי שלא לפנות אליהם, אבל דומה היה שהמלים יצאו מפיה מבלי שהתכוונה לכך
|
|
|
|
|
מפגשי הסריגה של ילדותי
|
|
עיקר ההתרחשות התנהלה בחנות הצמר של דודיי * לא הייתה זו חנות צמר רגילה * היה זה מקום מפגש חברתי באצטלה של חוגי לימוד לסריגה
|
|
|
|
|
טרגופרומוס
|
|
בלילה אחד, ביוני 1941, אני ועוד כמה חברים שלי פינינו את הגופות מרכבת המוות... היינו ילדים בני ארבע עשרה... זה היה זוועת עולמים
|
|
|
|
|
לכל אלו השועטים קדימה
|
|
שיעצרו רגע וייזכרו בסבא שלהם, או של מישהו אחר, שהצליח להינצל מהתופת הנאצית, חבול בגופו ובנפשו, אך כעוף החול בנה משפחה חדשה, וחברה חדשה, וצבא חזק, ומדינה יהודית עצמאית
|
|
|
|
|
הזיכרון מתעתע
|
|
מדי בוקר, כשאני עושה את דרכי מביתי הקטן ביד אליהו לעבר התחנה המרכזית בתל אביב, אני מתבוננת בנחל האיילון ונזכרת בנהר הפרוט שזרם במלוא הדרו בשוליה של עיירת הולדתי אונגן, בבסרביה * אני נזכרת בעיירת הולדתי הקטנה שהייתה ואיננה עוד
|
|
|
|
|
החלטת חיי
|
|
מוקדש לסבתי מלכה הלפרין (לבית רימר) ז"ל 1974-1901 * את מחוז הולדתי היפה ואת משפחתי האהובה נטשתי לטובת ארץ ישראל. לא הייתה זו החלטה מקרית, מגיל צעיר נמשכתי לרעיון הציוני ולחלום על הקמת מדינה ליהודים במולדת ההיסטורית
|
|
|
|
|
הפנטזיות הנסתרות של כולנו
|
|
על הסרט הישראלי: 'קריוקי' * הנטייה האנושית להשוות את חיינו לחיי אחרים באה כאן לידי ביטוי באופן המוחשי ביותר. דומה שהצורך האנושי העמוק, הנסתר, לחיות חיים 'אחרים', זוהרים יותר, בשפע כלכלי וללא מחויבות כלשהי, טמון בקופסת סתרים בנפשו של כל אחד מאיתנו
|
|
|
|
|
איך הגיע סבא למחנה המעצר בלטרון
|
|
מסביבנו 'יהום הסער' כמילות השיר, ואנחנו נאחזנו בשגרה שלנו ובחיים הקטנים שלנו. כל זה עד אותו יום מקולל, לפני עשרים שנה, בחודש מאי 1944
|
|
|
|
|
להפוך את הלימון ללימונדה
|
|
פעמים רבות, דווקא בקשיים שלנו ובאתגרים טמונה ההצלחה הבאה * האתגרים מחייבים אותנו להתאמץ ולהיות יצירתיים * הם מביאים אותנו למחוזות שלא חשבנו שנגיע אליהם אלמלא הצורך למצוא פתרונות יצירתיים ולצאת מהקופסה
|
|
|
|
|
הערכים שלנו הם החוסן שלנו
|
|
החוסן היחיד והחשוב ביותר בחיים הוא החוסן המוסרי, הערכי והנפשי של אדם * לצערנו, חוסן כלכלי או מעמדי הוא לא פעם מצג כוזב ובר חלוף * כך גם חוסן בריאותי * כל היתר הן מסכות חיצוניות, לא מהותיות ולא משמעותיות בהקשר הרחב של חיי אדם וייעודם המוסרי
|
|
|
|
|
חמש מילים שמתחילות בא'
|
|
הפחד יחסום בפנינו אלפי דרכים ונתיבים שניתן ללכת בהם כדי להגשים את החלומות * האומץ יאפשר לנו לנסות ולטעום ממגוון האפשרויות הקיימות בפנינו
|
|
|
|
|
בלי טלפון
|
|
סבי התבצר בשתיקתו ובעיקשותו, טלפון לא יכנס הביתה * אנחנו נישאר כאן לבד, אף כלב לא יכנס לכאן, הם יתקשרו וזהו"
|
|
|
|
|
הנסיעה לעיר הגדולה
|
|
הם היו שלושה בריונים צעירים שעלו באחת מתחנות הרכבת הכפריות * שניים מהם היו מגולחי ראש ושלושתם החזיקו בקבוקי יין בעת שנכנסו בצהלה אל הקרון * הריח שנדף מהם היה נורא * ריח זיעה שהתערבל בריח שיכר
|
|
|
|
|
הכינו תוכנית לחיים
|
|
לכל אחד, בכל רגע נתון, כדאי שתהיה "תוכנית חיים" * כלומר, אופק של עשייה, מטרות ויעדים שהאדם מבקש להשיג * מגדלור מטאפורי של שאיפות בתחומים שונים שאליו הוא שואף להגיע
|
|
|
|
|
זהירות, ערפדי ארגיה!
|
|
יש אנשים, שזכו לכינוי "ערפדי אנרגיה" * הכוונה לאנשים בעלי אגו מנופח, מתוסכלים, עייפים ושחוקים, שיש להם יכולת לרוקן אנשים אחרים מבחינה אנרגטית * הם תמיד יהיו בעמדת אופוזיציה, יביעו ביקורת ויחזיקו בעמדה פנימית של ציניות ובוז
|
|
|
|
|
השתקפות חיינו
|
|
הדרך שבה אנו מפרשים את מציאות חיינו, לצד המשמעויות וההקשרים שאנו מעניקים לאירועים העוברים עלינו - קובעת את רגשותינו ומחשבותינו, וכתוצאה מכך את איכות חיינו
|
|
|
|
|
מה אתם מקרינים
|
|
בוא ננסה לראות בעיני רוחנו שאנחנו נמצאים במרכזו של בלון גדול, כאשר מעגלי האוויר שסביבנו הם האנשים הנקרים בחיינו
|
|
|
|
|
בני הנוער שהגיעו 'משם'.
|
|
אני זוכרת, כמו היום, את אסיפת הקיבוץ בקיץ 1946 * שעות ארוכות החברים דנו בשאלה האם לקבל לקיבוץ ארבעים בני נוער ניצולי שואה * הוויכוחים היו סוערים, עד אמצע הלילה
|
|
|
|
